פרקינסון היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים המרכזית. התפרצות המחלה נובעת מהתדלדלות התאים באזור המכונה "החומר השחור" שבמח, שדואג לייצור הדופמין. הדופמין אחראי על התקשורת הבין-תאית במח, על ויסות מצב הרוח ועל תנועות האיברים שלנו. בשלביה המתקדמים יופיעו בדרך כלל תסמינים כמו רעידות, קשיחות שרירים, והפרעות שינה. גישות רפואיות קונבנציונליות לטיפול במחלת הפרקינסון נועדו להחליף את הדופמין האבוד, אך הן לא מציעות טיפול בהרס המתמשך של נוירונים דופאמינרגיים. הממסד הרפואי לא הכיר בצורך הדחוף לטפל במאפיינים הפתולוגיים המרובים (הקשורים זה בזה) של המחלה, וכך למנוע איבוד נוירוני נוסף ולוודא התקדמות איטית עד אפסית של המחלה.