לכל מאן דבעי , עם סיום הליך הטיפול והתמיכה רגשית . ברצוני להודות ולשבח את הגברת מינה קורשון , יועצת ביה"ס על טיפול וליווי צמוד, איכותי ובעיקר אפקטיבי בבתי אביגיל. בבסיס אביגיל הופנתה למינה ע"י מחנכת כיתתה בבקשה לעזור לה להתגבר על חרדת המבחנים. המציאות היתה, שהילדה נתקפה בפוביית מבחנים בעיקר במתמטיקה, התייאשה וקיבלה ציונים שליליים. במסגרת הפגישות עבדה מינה עם אביגיל על התמודדות עם חרדות וכשלונות , חוסר בטחון עצמי ואף קשיים בקשרים משפחתיים . הליווי כלל שימוש בשיטות מגוונות, שכללו גם אימונים בבית, הפחיתו החרדות וחיזקו את אביגיל בבית הספר ובמשפחה. השיפור רב ובא לידי ביטוי בכל התחומים . מודה מקרב לב וממליץ על יישום לתלמידים/ות אחרים/ות !

לפני הטיפול ראיתי את מירי -ילדה בוגרת, רגישה, אחראית ומודעת לקשייה, שהתבטאו בתסכולים חברתיים ולימודיים עמם ניסתה להתמודד ללא הצלחה. מבחינה חברתית הייתה דחויה. זו הייתה תוצאה של התנהגותה: גרמה למריבות, העירה לחברות על כל דבר, פעלה בחוסר טקט ובחוסר הבנה של קודים חברתיים. הבנות סירבו לשתפה במשחקים, לשבת על ידה, לשמוע דעתה ולהכניסה לקבוצה. מירי הייתה פוגעת ברגשות הבנות ע"י כינויים מעליבים, כגון "מכוערת", "משקפופרית", "שמנה" וכו'. בתהליך האימון חל שינוי מתמשך. יחסה לבנות הפך יותר מפרגן ומחמיא. היא חילקה ממתקים לבנות. העבירה בחשאי באמצעות המחנכת נעלי התעמלות לילדה נזקקת. הבנות התקשו תחילה לקבל את השינוי, אך עם משובים רבים ועידוד מצד המחנכת שינו את גישתם. בהמשך אפשר היה לראות אצל מירי איפוק מול כעסים ותסכולים. מירי ביקשה עזרה, ולא הגיבה בכעס. באופן הדרגתי פחתו הוויכוחים והמריבות בכתה. כשהייתה מעורבת בסכסוך ידעה לבקש מהמורה לפתור את הבעיה. "גם אצלי(המחנכת) וגם בשעורים של המורות המקצועיות ראינו שינוי. המורות דיווחו, שמירי הרבה יותר קשובה ורגועה. בשיחות אישיות עמי(המחנכת) הדגישה מירי , "שיותר נעים לה בכתה ", שהיא "שווה" יותר, ויש לה מה לתת לחברה. הטיפול שקיבלה מירי נתן לה כלים ודרכים מדהימות להתמודד עם הקושי הרגשי, שליווה אותה מילדותה. גם בבית הרגישו ההורים בשינוי מבורך: מירי גילתה בגרות ורגישות כלפי הסובבים אותה . מצבה היום בכתה: משתלבת בכל פעילויות החברה: משתתפת בקבוצות, מנהלת פעילויות, מספרת ושומעת חוויות. בדבריה בולטת הגישה החיובית כלפי החברה. לסיכום: קבלנו ילדה חדשה ונעימה!

למינה היקרה! רצינו לומר תודה בכמה מילים על זמן והשקעה מרובים. תמיד קיבלת אותנו במאור פנים, אותי ואת בתנו היקרה, שושי שתחי'. כשושי הגיעה אלייך, הגיעה עם כמה קשיים: רגישות יתר, אימפולסיביות, עצבנות, ממהרת לענות, וממהרת להתעצבן בלי חשיבה. אחרי טיפול אחד אצלך כבר הרגישו כולם בהבדל. אפילו המחנכת. ממפגש למפגש שושי שלנו השתפרה ממש. היום היא הרבה יותר רגועה, ולא ממהרת לשפוט או להתעצבן. נתת לנו ולה טיפים וכל מיני עצות כאלו חשובות, שכל פעם שרצתה להתנהג בכעס או בצעקה-משהו עצר אותה. אנחנו מודים לך על עבודה נפלאה, ותודה רבה לה' ,ששלח לנו אותך.

"מינה יקרה, הרגשתי צורך לכתוב לך אחרי שהסתיים הטיפול, אני יודעת שאפרת הגיעה אלייך במצב ממש קשה, היא הייתה מסתגרת בבית, בוכה המון, לא מוכנה לשתף פעולה ולא הצלחתי ליצור איתה קשר בכלל, היא סירבה לשתף אותי במה שעובר עליה ולא הגיבה לניסיונות שלי. גם בכיתה, המחנכת סיפרה לי שאפרת לא משתתפת בשיעורים, לא מתחברת עם בנות, יושבת בצד זעופה ומתבודדת כל היום. ברוך השם שהגענו אלייך בעקבות המלצה ובאמת תוך ארבעה מפגשים ראינו שינוי של ממש אצל אפרת היא התחילה להיות יותר שותפה לנעשה בבית, פחות הסתגרה בחדר שלה ואפילו סיפרה לי פה ושם על מה שקורה בכיתה, והיום, אחרי שהטיפול הסתיים, אני יכולה להגיד בלי שום גוזמה, שהצלת לנו את הילדה, כבר פחדתי שאין מה לעשות איתה, אבל את הראית שיש ועוד איך. כבר בפגישה הראשונה שלנו, שבה הגעתי עם בעלי ואת ואנחנו דיברנו, כבר אז יצאתי עם הרגשה טובה וביטחון שאפרת הולכת להיות בידיים טובות. ההסברים הפשוטים והבהירים שלך של מה שקורה עם אפרת ומה שצריך לעשות וגם ההנחיות שנתת לנו בבית, איך לגשת אליה, איך לדבר איתה, פשוט חוללו פלאים. את שליחה טובה של השם כדי לעזור לילדות, מקווה שתמשיכי הלאה בבריאות ובכוח לעזור עוד ועוד